האם עתיד הדבורים נמצא בעיר?
החרקים שבזכותם העולם קיים
אנחנו פוגשים אותם יום יום – בגינה, ליד הבית, בדרך, רוב הזמן מתעלמים או אפילו חוששים מהם… הדבורים והחרקים המאביקים עתיקים יותר מדינוזאורים, בלעדיהם העולם לא היה נראה כמו שהוא, ציפורים, בעלי החיים ובני האדם כנראה שלא היו קיימים בכלל.
למעשה אם המאביקים ייעלמו מהעולם, רוב הצמחים לא יוכלו להתרבות, לא יהיו יותר פירות ואז גם חלק מהציפורים ובעלי החיים לא יכלו להתקיים יותר.
בטבע יש מיני דבורים רבות. הדבורים שאנחנו מכירים היום התפתחו מהצרעה, שהפכה בהתחלה לצמחונית ובהמשך עברה לסוג מזון אחד בלבד – הדבש שאותו היא מפיקה מצוף ואבקת פרחים בתוך איבר מיוחד בגופה.
מה בין דבורים יחידאיות וחברתיות – הנחיל
בעולם יש המון מיני דבורים. רק בארץ יש מעל 1200 מינים וכל הזמן מתגלים מינים חדשים. חלקן דבורים יחידאיות, וחלקן דברים חברתיות שחיות בקבוצות בנות 30-80 אלף פרטים הנקראים נחיל.
הנחיל (בניגוד לכוורת שהיא הבית או המבנה שבו הנחיל מתקיים) הוא אורגניזם אחד ובו עשרות אלפי דבורים שמקיימות תפקידים ששמורים בדרך כלל לאיברים שונים בגוף של בעלי חיים.
שלא כמו היונקים, החרקים ואפילו הנמלים, דבורה ממין חברתי לא יכולה לשרוד לבד והיא זקוקה לחברותיה שימלאו את התפקידים המשותפים, למשל:
המערכת החיסונית של הנחיל הינה הפרופוליס שהדבורים מייצרות משרף עצים בתוספת ויטמינים ומורחות אותו בתוך הכוורת ועל החלות.
ויסות חום הגוף – טמפרטורת הגוף של הנחיל היא 36 מעלות והדבורים מורידות אותה (ע"י הזלפת טיפות מים ונפנוף מהיר בכנפיים להוצאת החום) או מעלות אותה (ע"י הרעדת הגוף) לחום המדויק שלו הן נזקקות.
מערכת הרביה – בכל כוורת ישנה מלכה אחת שמייצרת אלפי ביצים בכל יום, הדבורים העמלות מטפלות בזחלים ובגלמים, מאכילות אותם, מנקות אחריהם, בונות את התאים בהם הם מתפתחים, ודואגות לכל הצרכים שלהם עד שהם הופכים בעצמם לדבורים צעירות.
עקיצת הדבורה – אולי זה דווקא טוב לנו?
הדבורים עוקצות רק מי שמאיים עליהן או על הנחיל שלהם. אם אדם לא בא לפגוע בהן או לקחת להן את הדבש, שהוא מזונן הכמעט יחיד, הן לא ירצו לעקוץ אותו. לדבורה יש סכנת מוות כאשר היא עוקצת בן אדם, בגלל מבנה העור האנושי ששונה מהמבנה של בעלי חיים אחרים, העוקץ נתקע בתוך העור ולא נשלף.
גם אם נעקצתם, זה כנראה לטובה, כי בארס יש למעלה מ-40 חומרי חיסון שונים.
מהלך חיי הדבורה
משך חייה של הדבורה הרגילה, העמלה, הינו כ- 6 שבועות, ברוב השנה ובאקלים כמו שלנו. במזג אויר קר ובחורף, אורך חייה יכול להגיע עד 4 חודשים ומיד באביב הן חוזרות למחזור חיים של 6 שבועות.
במהלך חייה היא עוברת בין מגוון תפקידים. בהתחלה, כדבורה צעירה היא מבצעת תפקידים בתוך הכוורת, סידור ונקיון, טיפול האכלת הזחלים.
ככל שהיא מתבגרת היא עוברת לתפקידי סף דלת, ואחר כך לתפקידי חוץ – להביא את הצוף ואבקת הפרחים כדי למלא את תאי הדונג שיהיו למחסן המזון לכל הנחיל לתקופת החורף.
המומחה לדבורים יוסי אוד עונה על שאלות
** יוסי הוא מייסד מגן דבורים אדום, חוות החופש לדבורים, מיזם Bees for peace , מלמד גידול דבורים ומאביקים בגישה הביודינאמית ועוד. יוסי מוביל מיזמים סביבתיים חינוכיים וחברתיים מעל 35 שנים.
למה אתה מאמין שעתיד הדבורים הוא דווקא בעיר?
העולם נחלק בין שטחי עיר בהם חיים מיליארדי בני אדם, יש בהם כבישים ובניינים, לבין שטחי חקלאות שמטרתם לספק מזון לאותם המליארדים, והטבע שהולך ונעלם לטובת השניים הראשונים.
שטחי החקלאות הם בעיקרם מרוססים בכימיקלים, חומרי הדברה והורמונים. כל אותם החומרים מגיעים גם אל הצוף והדבש. דווקא בערים יש גינות עירוניות ופרטיות ובהן מגוון פרחים שיחסית אינם מרוססים ומושקים לאורך כל השנה. מתברר שזה אזור יותר מתאים ובריא עבור הדבורים שיכולות להתקיים ולשגשג בו.
במה שונה הגישה הביודינאמית מגידול דבורים רגיל?
בגידול הרגיל הנחילים מנוהלים באופן שימקסם את תפוקת הדבש. לצורך כך משנים באופן מלאכותי את ההתנהגות והתפקידים המסורתיים של הדבורים בנחיל. משנים את הגנטיקה ודרך ההתנהלות שלו וכתוצאה מחלישים את הנחיל.
בגישה הביודינאמית, מאפשרים לדבורים להתנהג בדרך הטבע ולהתחבר לכוחות החיים שעומדים לרשותם, לחיות במבנה החברתי שטבעי להן ולחזק את כוחו של הנחיל כאורגניזם חי ושלם.
אילו מאביקים נוספים נרצה לעודד למטרות האבקת הפרחים ועצי הפרי?
מלבד הדבורים ישנם גם זבובים מאביקים, עשים מאביקים ופרפרים.
איך נוכל לעודד את הדבורים להגיע אלינו לגינה?
בין היתר ע"י שתילת פרחים וצמחים מזמיני מאביקים.
נוכל לבנות בית מלון לחרקים מאביקים – כמו בתמונה.
מוזמנים לצפות בסרטון לעוד טיפים:
תודה על הכנת החומר לכתבה: ליהי שביב
