על עכברים, חתולים, בני אדם ומה שביניהם
חתול בר או חתול מחמד? ומתי הוא כבר יצוד את כל העכברים פה?
נראה שכלבים וחתולים מלווים אותנו משחר האנושות. אבל יש הבדל משמעותי מבחינת ההסתגלות בין שני המינים.
בעוד שכלבים עברו שינויים מהותיים ואדפטציה גם מהבחינה החיצונית וגם באופיים, החתולים בעיקרם, נשארו די דומים לחתולי הפרא שהגיעו לשולי ההתיישבות האנושית הניאוליטית לפני כ- 12,000 שנה.
לעומתם, זאבים מבויתים החלו לחיות לצד ביחד עם האדם כבר לפני 100,000 שנים, ומה שמוגדר כשרידים של "כלב" קדום מבחינה גנטית, התגלה בגרמניה מתקופה שלפני 14,000 שנים.
בסוף הכתבה תגלו – 10 עובדות מפתיעות על חולדות!
*** מקור הכתבה על פי סיכום הרצאה של תמי בית אור בקורס הכרות והצלת בעלי חיים עירוניים
איך ולמה הגיעו החתולים למקומות הישוב של בני האדם?
החתולים החלו ללוות אותנו דווקא כאן, במזרח התיכון. כאן שימש צמח החיטה כמזון בסיסי כבר מראשית ימי החקלאות בתקופה הנאוליתית. לחיטה התלוו המכרסמים שנהנו מארוחות חינם וביטחון יחסי וביניהם עכברי שדה וחולדות.
האלה המצרית Bastet.
האלה מיוצגת בצורת חתול ולעיתים כאישה בעלת ראש חתולי.
בתקופה העתיקה החתולים הועלו לדרגת אל כי לעיתים קרובות הצילו את בני האדם מרעב כשהם עזרו לשמור על מאגרי התבואה מהמכרסמים במהלך השנה.
מוצאו של חתול הבית
בניגוד לשאר החיות המבויתות שעברו שינויים גנטיים מרחיקי לכת כמו חיות המשק והכלבים על מגוון גזעיהם, החתולים של ימינו לא לגמרי מבויתים ודי דומים לחתולי הבר.
משפחת החתולים כוללת שתי תת משפחות: חתולים גדולים (אריות, נמרים, יגוארים וכוד') וחתולים קטנים (חתול, קרקל, פומה ועוד).
בארץ חיים מיני חתולים רבים: חתולי בר, חתולי בית, חתולי ביצות, חתולי חולות..
החתולים שאנחנו מכנים חתולי רחוב או חתולי קהילה הם ממין של חתולי בית שדומים מאוד לחתולי הבר. לפעמים אלו שאנחנו פוגשים ליד הפח או בפינת ההאכלה הם חתולי בר או חתולים מעורבים שהגיעו לעיר מאותן הסיבות שחיות בר רבות מגיעות אליה.
איך נדע לזהות חתול בר? לחתולי הבר פנים יותר עגולות מחתול הבית, צבעם אפור עם סימני נימור, הוא חששן מבני האדם. חתול הבר לא יתקרב לאדם, אפילו אם הוא מכיר אותו כמקור מזון, ולא ניתן לגדל אותם בבית!
למה כיום יש חולדות ועכברים, למרות הכמות העצומה של חתולים בערים?
באשמה נושא טפיל חד תאי בשם טוקסופלזמה גונדי (Toxoplasma gondii). הטפיל גורם להידבקות במחלת הטוקסופלזמוזיס.
טפיל זה נמצא לרוב במעיים של חתולים נגועים, והוא יכול להיות מועבר דרך צואה ושתן גם אל בעלי חיים אחרים וגם אל בני אדם.
הטוקסופלזמה גונדי הוא הטפיל הנפוץ ביותר בעולם, אצל בני אדם וחלק מבעלי החיים. מעריכים כי בין רבע לשליש מאוכלוסיית העולם נדבקו בו. אל תדאגו, כ-80% מהאנשים שנדבקים לא מפתחים כל תסמינים שהם, אחרים מפתחים תסמינים הדומים לשפעת (מלבד נשים בהריון ומדוכאי מערכת חיסונית, עבורם המחלה עלולה להיות מסוכנת ביותר).
ומה עם עכברים?
כאמור, אצל רוב בעלי החיים הנגועים, בעלי מערכת חיסונית פעילה, הטפיל יישאר רדום. אבל ישנם מקרים שבהם הוא מתעורר ובא לידי ביטוי דווקא במוח.
בנוכחות הטוקסופלזמה גונדי, העכברים מאבדים את פחדם מפני חתולים, ויכולים בקלות להתקרב אליהם מיוזמתם בלי חשש!
העכברים והחולדות מאבדים את הפחד להיטרף, ואכן רבים מהם נטרפים ע"י חתולים. החתולים הטורפים נדבקים בטפיל, שמבחינתו זהו מצב אידאלי שעוזר לו להתרבות ולהתפשט!
כתוצאה:
כוח ההרתעה של החתול העירוני יורד, העכברים והחולדות מתרבים בקצב גבוהה, והרחובות מתמלאים בחולדות שחיות להנאתן לצד חתולים שלא עומדים בקצב.
האם ניתן להפטר מחולדות או עכברים ע"י הרעלה או הדברה?
כל דרך להיפטר ממכרסמים ע"י רצח המוני לא רק שלא תעזור אלא אפילו תגרום לבעלי החיים שנותרו להגביר את כושר הילודה שלהם כדי לפצות ולהגדיל את מספרם מעבר למה שהיה לפני ה"אסון".
לכן, כאשר יש עליה פתאומית בכמות החולדות באזור מסוים, כמעט תמיד, הסיבה היא במדבירים שמרעילים את החולדות. על הדרך נגרמת הרעלה משנית לתנשמות ולחתולים שאמורים לצוד אותם, וכך המדבירים דואגים שפרנסתם תימשך לאורך זמן.
אז מה כן אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות החולדות או העכברים?
- לחזק נוכחות של תנשמות, הן האויב הטבעי של המכרסמים המזיקים
- להמשיך לטפח חתולי רחוב בריאים
- בארה"ב עושים שימוש גם בחומר מתוק שטעמו אהוב ביותר על חולדות שמכיל הורמון מונע הריון
מה לא לעשות? בשום אופן לא:
- לא להרעיל!!!!! זה הכי גרוע.
- לא מלכודות דבק – בשום אופן!! – במקרים רבים מי שיילכד הם ציפורים, חיות קטנות ומסכנות שימותו מוות מייסר ונורא.
ואיך נתמודד עם עומס החתולים ברחובות?
ריבוי חתולים מזיק לסביבה, ומזיק לחתולים עצמם. החתולים אמורים לחיות חיים סוליטריים והצפיפות גורמת להם לסטרס, לריבים ולהעברת מחלות. בנוסף הצפיפות מקשה על התושבים והמאכילים, יוצרת עומס על פעילים ועל עמותות שמנסות לטפל בהם.
בין הדברים שאפשר לעשות:
- למנוע האכלת יתר. לשמור על פינות האכלה מסודרות לחתולים, לדאוג שלא יישאר מזון בסוף הארוחה, ולאסוף את השאריות.
- לדאוג לעיקור וסירוס אל מול הרשות המקומית. חשוב לעקר ולסרס גם חתולי בית כי חתולים רבים יוצאים החוצה ומתרבים בשכונה.
- באתרי פינוי בינוי יש לדאוג לאקלום הדרגתי של חתולים מחוץ לפרויקט, ולא להעביר אותם בפתאומיות.
- להפסיק עם ההדברות שפוגעות בכל הסביבה, בחתולים, בציפורים, בעטלפים ובקיפודים.
קיפודים שאמורים לאכול חרקים, חלזונות ותולעים נשארים ללא מזון. רבים מהם מתים מאכילת חרקים מורעלים, אחרים יוצאים לחפש מקורות חדשים. רבים מהם נדרסים ואחרים מגיעים לשאריות אוכל חתולי, ממנו הם נדבקים במחלות קשות וקטלניות.
10 עובדות מעניינות על חולדות
- חולדות הן חיות חכמות, חברתיות ובעלות חוש אסתטי. הן מטפחות את עצמן וגם מנקת אחת את השניה.
- לחולדות ולעכברים יש זיכרון צילומי מעולה, הן יודעות לפתור מבוכים ולזכור דרכים יותר טוב מבני אדם.
- חולדות ועכברים יכולים לצלול במים למשך זמן ארוך יחסית וכך לעבור ממקום למקום דרך מערכת הביוב גם כשהיא מוצפת מים.
- הרומאים האמינו, כי חולדות מביאות מזל טוב, והסינים מתייחסים אליהן כאל סמל לשגשוג.
- שיניהן של החולדות גדלות כל החיים, ומתארכות מידי שנה ב-11 עד 14 ס"מ בממוצע.
- בקמבודיה מאמנים חולדות לאיתור מוקשים וחומרי נפץ. בזכות האינטליגנציה וחוש הריח המפותח שלהן הן יודעות להתעלם מסתם גרוטאות מתכת, ומבחינות בין מגוון סוגי חומרי נפץ.
- בארגון APOPO (שיזם את אימון החולדות לאיתור מוקשים) מאמנים את החולדות גם באיתור מקרי שחפת, מחלה שנחשבת לאחד הגורמים הראשיים לתמותה ממחלות זיהומיות בעולם.
- חולדות יכולות להיות חיות מחמד מקסימות, חכמות ומחזירות יחס ואהבה. בגלל היותן יצורים חברתיים יש להחזיק בבית לפחות 2 מאותו המין.
- עמותה ישראלית "ממעבדה לאהבה" מוצאת בתים מאמצים לחולדות שניצלו ממעבדות ניסויים.
- על שמן זכינו לחולדה הנביאה, קיבוץ חולדה, וראש העיר תל אביב בשם חולדאי.
