המאבק הציבורי על הנוף הירוק והטבע
אזרחים שומרים על הסביבה
מה משותף ל- אקו פארק גלילות, עמק הצבאים בירושלים, פארק אריאל שרון ושמורת הר צין?
כולם ניצלו מהרס ובניה אחרי מאבקים ציבוריים.
הם היו אמורים להפוך לאזורי מסחר, מגורים, כבישים או מפעלים. כולם נשארו, לפחות לעת עתה אזורים פתוחים וירוקים שהטבע עדיין נשמר בהם.
גם היום גורלן של פינות ירוקות לא מובן מאליו ומעל ראשי רובן קיימת סכנת הכחדה מתמדת. מקומות לטיול בארץ הולכים מצטמצמים, וכולנו יכולים לעשות מעט כדי לשמור על הסביבה.
מה הם האיומים העיקריים על הטבע?
התרחבות עירונית
ככלל, הרשויות צריכות לתעדף התחדשות עירונית (פינוי בינוי), על פני בניה חדשה על חשבון שטח טבעי.
כך אפשר להוסיף מאות רבות של יחידות דיור ולהשביח ערך לדיירים בלי לחרוג מגבולות העיר. גם במקרה זה יש כמובן לקחת בחשבון שמירה על עצים, פינוי בעלי חיים ותנאי מחיה מתאימים עבורם.
כריתת עצים בוגרים
האם כריתת 376,000 עצים בין השנים 2013-2018 הייתה נחוצה? (209 עצים ליום בממוצע, ואלו רק העצים שקיבלו רשיון) במבט לאחור, אפשר להגיד בוודאות שחלק גדול מהם אפשר היה לחסוך ע"י תכנון יעיל יותר.
כל אחד מהעצים היה מפעל קטן לאיכות הסביבה.
הוא כבר לא מספק לנו חמצן, לא קולט את הפחמן הדו חמצני המזיק והרעיל, לא ממתן את שינויי האקלים, לא מקרר את הערים, ולא משביח את הקרקע. כל אחד מהעצים האלו כבר לא מספק צל ומחסה לחרקים, ציפורים, חיות ובני אדם.
עצים חדשים שאולי נשתלו במקומו יוכלו להחליף אותו מבחינת ה"תועלות" שלהם רק בעוד כמה עשרות שנים.
כבישים במקום טבע
בתחילת המאה הוקם אחד הפרויקטים היומרניים ביותר במדינה. כביש חוצה ישראל מבוסס על הגישה שכבר אז הייתה מיושנת שאומרת שכביש גדול ורחב מספיק יפתור את כל בעיות התחבורה בארץ.
כביש 6 הוא דוגמא לכישלון של אחד המאבקים הציבוריים הגדולים ביותר נגד הפקעת טבע ואדמות לטובת אינטרסים. הכביש הוא פגיעה אנושה בנוף ובטבע, הוא מנתק בין אזורי מחיה של בעלי חיים, והפקקים – עדיין שם.
גם היום, במקום לפתח נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ורכבת קלה על חשבון כבישים קיימים, המדינה והיזמים מעדיפים להוסיף מסלולים, ואת שבילי האופניים לסלול על חשבון שטחים פתוחים.
במקום צמצום השימוש ברכבים פרטיים, אנחנו מקבלים רק פקקים שהולכים ומצטברים.
איך בכל זאת אנשים מצילים טבע? זה קורה כל הזמן, ואפילו ממש ממש עכשיו..
1. אקו פארק גלילות
בין רמת אביב ג' לנתיבי איילון נמצאים כ- 2000 דונם עליהם גדלים 300 מיני צמחים. כאן חיים ציפורים, תנים, ארנבות שדה, קרפדות ועוד בעלי חיים רבים. נחל זורם בין עצי האקליפטוס ומערות קבורה עתיקות התגלו בשטח. זהו אחד המקומות המיוחדים לטיול במרכז.
עו"ד יואב קרמר הוא פעיל סביבתי, מוביל את המאבק להקמת האקו פארק ושימור היופי הטבעי שיש בריאה הירוקה שבניה חדשה מאיימת להרוס אותה.
כאשר יואב גילה שיש תכנית בינוי על השטח שהוא הכיר מילדות, הוא החליט לנצל את ההזדמנות שניתנה להגשת התנגדות.
איך הצלחת לשמור על האקו פארק מפיתוח?
"אני מכיר את האזור מילדות, וכאשר ראיתי פרסום על תכנית הבניה המתקרבת, החלטתי לא לוותר. ערכתי מסע לגיוס הקהילה, קיימנו פעילויות של ימי נקיון, סיורים, שתילה של פרחי בר ואירועים קהילתיים עם דגש על שמירת הטבע.
יצרנו קהילת פייסבוק שיש בה 3,000 חברים. רתמתי לעזרה רשויות מקומיות, את רשות הטבע והגנים וארגוני סביבה.
הופעתי בוועדות תכנון ובניה והצגתי את הטיעונים והחלופות. בסופו של דבר הועדה קיבלה את הטענות שלנו והחליטה על תכנית חלופית שתאפשר בניה רק על חלק מהשטח. אנחנו עדיין ממשיכים במאבק"
יואב, מי יכול להגיש התנגדות לתכניות בניה ובאילו נימוקים?
"מי שגרים צמוד לאזור הבניה או ארגון סביבתי הם אלו שיכולים להגיש את ההתנגדות. אי אפשר סתם לבקש להשאיר אזור טבע, צריך להציג טיעונים על חשיבות האזור לשמירה על המערכת האקולוגית, למשל: לשמירה על הקרקע, האקלים, המגוון האקולוגי, מסדרון אקולוגי, חשיבות נופית, קשרי קהילה וכו'. רצוי להביא הצעה חלופית עם פתרון לשכונה החדשה אך לא חייבים."
2. הצלה של שדרת עצים בוגרים בהרצליה
אנחנו אוהבים שבילי אופניים, אבל מה קורה אם בגלל שבילים אלו הורסים טבע ועוקרים עצים ועוד בעונת קינון ציפורים? עירית הרצליה ביקשה לסלול שביל חדש הצמוד לפארק ולטובת המיזם ביקשה אישור לכריתת 40 עצים בוגרים ובריאים ולהעתיק 4 נוספים.
עינת גרא היא אגרונומית בעלת תארים רבים ופעילה להצלת הטבע העירוני עם זיקה מיוחדת לנושא העצים. לאחרונה היא זכתה בערר שהגישה, ביחד עם פעילים נוספים, לפקיד היערות שאישר להציל 18 מתוך אותם 40 עצים ובתוך כך גם לשנות את תוואי השביל המתוכנן.
עינת מספרת:
"מרגע הגשת הבקשה לאישור יש סה"כ שבועיים שבהם אפשר להגיש ערר עד לאישור הכריתה.
לכל עץ נקבע ניקוד על פי הערך שלו לסביבה. בפרויקט המדובר היו עצים בעלי ערך גבוה מאוד. לאחר שפקיד היערות בדק את הבקשה שלנו הוא הבין שהבקשה לכרות חלק גדול מהעצים לא מוצדקת וביקש לתכנן שוב את תוואי השביל"
איך אפשר לדעת אילו עצים הולכים לכרות כדי לערער בזמן?
"אני מקבלת אתראות מעמותת "מעירים". יש להם אתר שבו אפשר להירשם ולקבל מידע על כל בקשה לכריתה של עצים באזור שחשוב לי. לאחר מכן נכנסים לפרטי הבקשה ואפשר לראות את כל המידע על העצים ותאריך אחרון להגשת ערר."
האם כל אחד יכול להגיש את הערר?
"כן, כל אחד יכול להגיש אבל רצוי להתייעץ עם אגרונום או איש מקצוע שמבין בעצים. אני ממליצה גם ללכת לראות בפועל על מה מדובר. למשל – עצי זית ופיקוס – לרוב לא כורתים אלא מעתיקים. גם עצים גדולים במצב טוב (בעלי ניקוד גבוה). כל אלו יכולים להיות עילה לעצירה."
3. המאבק על הטבע באקופארק אפולוניה
הפארק מהווה בית למגוון עשיר של חי וצומח, ביניהם כ-30 מינים בסכנת הכחדה, הכוללים צבי ארץ ישראלי, צבי ים ויבשה, קיפודי חולות, ציפורים מקומיות ונודדות ומגוון זוחלים וצמחים.
בסיור נראה מרחצאות עתיקים ופסיפסים מרהיבים לצד דיונות חול, חמרה-כורכר, בתה עשבונית ושמורה ימית.
יש פה אפילו עץ משאלות, עץ שקמה עתיק בן 400 שנה.
תכנית בניה בפארק אפלוניה כוללת 3,000 יח' דיור ושטחי ציבור והיא אחת הגדולות והיוקרתיות בארץ. התושבים שנחשפו לתכנית, הבינו שאם הם לא נכנסים למאבק בעצמם, הפרויקט יקום וזה יהיה סופו של כל הטבע המיוחד שבו!
התושבים, ובראשם חבר המועצה והזואולוג דר' דרור בן עמי נרתמו למאבק המתמשך בו כל המעורבים נתנו את הלב ואת כל האנרגיות והגיעו עד לבג"ץ.
בשלב זה התכנית נדחתה אבל האיום על הטבע המקסים שיש כאן עדיין לא הוסר סופית.
4. שביל אופניים בין הרצליה לגוש דן
פרויקט אופנידן, בביצוע נתיבי איילון ובשיתוף עירית הרצליה אמור לחבר את הרצליה לרמת השרון.
חיים, תושב הרצליה שביתו נמצא בצמוד לשטח תע"ש לשעבר, הופתע מאוד כאשר בוקר אחד בחודש מרץ 2022 הוא יצא לטיול עם הכלב ומצא שאין לו אפשרות לעבור לשביל שהוא ושאר תושבי השכונה נוהגים לטייל בו בין שיחים, פרחים ועצים מלבבים.
ברצועת הקרקע הלא מעובדת חיו תנים, שועלים, ארנבות שדה, קיפודים, צבים, ציפורים, נחשים וחרקים.
כל האזור נחסם ע"י גדר אטומה ומאחוריה בולדוזרים שעוקרים את הצמחיה וחופרים בקרקע (שיש לציין שהיא רעילה ומזוהמת).
"יומיים קודם מצאתי פלייר בתיבת הדואר שמספר שתוך יומיים יתחילו עבודות על שביל האופניים החדש שיעבור בסמוך לשורת הבתים.
לא ניתנה לתושבים כל אפשרות להגיב או לערער. למרות שהובטח ש-" בכל העת יתאפשר מעבר להולכי רגל באזור העבודות", האזור מגודר ללא מעברים בכלל.
אנחנו יודעים שהקרקע באזור מזוהמת ואסור לחפור בה אבל הם הופכים את האדמה ביחד עם הצמחיה, בעלי החיים, והגוזלים שנמצאים עליה ותוך סיכון כל התושבים שגרים באזור"
בימים אלו עיריית הרצליה מקדמת תקנה עירונית שתמנע מיזמים הריסת מבנים ועקירת עצים בתקופות קינון והמלטות, ואילו כאן נעקרים עשרות עצים, שיחים מושמדים ובעלי חיים נקברים חיים בשיא העונה שבה גוזלים עוד לא למדו לעוף וגורים קטנים מתחבאים בתוך הצמחיה.
יעל פדר, תושבת השכונה ואחת ממובילות מאבק התושבים מסבירה:
"היתה כאן ריאה ירוקה לתושבים ובה חיו בעלי חיים רבים.
הפרויקט הוא חלק מתכנית ישנה מאוד לפיתוח אזור תע"ש שיפונה, ולהפכו לאזור מגורים, מסחר, תעשיה וקצת נופש. התכנית לא יצאה לפועל בגלל שהשטח עדיין מזוהם.
מה שבונים עכשיו הוא שביל "זמני" ברוחב 9מ' שנמצא במקום שבו הבטיחו כל הזמן שיישאר אזור טבעי.
אף אחד לא אמר לתושבים שפתאום מתחילים בעבודות ביצוע. תוך יומיים השטח היה מגודר והתחילו להפוך את האדמה ולעקור צמחיה.
יש מסמכים של רשות המים שהקרקע מזוהמת ואסור לחפור בה, יחד עם זאת מאחורי הגדרות מתבצעות חפירות להנחת תשתיות בעומק של כמה מטרים וזה מסכן את כל התושבים.
האם שביל אופניים שאמור להיות פתרון אקולוגי וירוק שווה את הנזק לטבע שלא ניתן לתיקון? ואם כבר בונים, האם חייבים לפעול בכזה חוסר רגישות לסביבה?
תגובת דר' דרור בן עמי, זואולוג וחבר מועצת העיר הרצליה: "אני תומך בסלילת שביל האופניים, יחד עם זאת, יש למנוע סבל של בעלי חיים. פינוי בעלי החיים צריך להיות חלק ממדיניות העיריה, גם אם צריך להתעכב רגע בפרויקט"
קישורים חשובים, מידע נוסף ומקורות:
- קהילה למען הטבע – שומרים על הטבע העירוני
- היסטוריה של מאבקים ירוקים, כתבה
- מעירים – קבלת התראות על תכניות בנייה ורישיונות לכריתת עצים
- הספר דמותה של הארץ – מאת יואב שגיא
- מאבקים של החברה להגנת הטבע שאפשר להצטרף אליהם
- הצטרפות לקבוצת הווטסאפ של תושבים "סוללים את דרך ירושלים"
