ציפור לציפור זאב?

איך מתמודדים עם מינים פולשים ושומרים על הציפורים המקומיות

מצילים את הדרורים והירגזים

מיני ציפורים עירוניות שאנחנו רגילים לפגוש בכל ישוב ומלוות אותנו בכל מקום כמו דרור הבית, הדוכיפת, הירגזי, הבולבול ואחרים, שבעבר שגשגו ברחבי הארץ, נמצאים בשנים האחרונות במגמת ירידה.

מומחי ציפורים רבים מקשרים את התופעה המדאיגה לעליה במספר מינים פולשים, ובראשם המיינה והדררה.

מין פולש הוא מין של בעל חיים שהופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום המחיה הטבעי שלו, והצליח לשרוד ואפילו לשגשג בו.

רוצים להכיר את מיני הציפורים הנפוצות בעיר ובישובים – כנסו לקישור

דררה מצויה

כולנו מכירים את הדררה המצויה – תוכי ירקרק בעל זנב ארוך ומדורג, על צווארו של הזכר פס שחרחר ועל ערפו פס ורוד. תוכי דררה חי בלהקות ונפוץ בכל הארץ.

מזונם של הדררות מן הצומח: זרעים, פירות ונקטר. חייהם ארוכים, מעל 30 שנה בטבע.

הדררות הובאו לארץ כדי לשמש ציפורי מחמד, אך חלקם, שהצליחו לברוח מהכלובים הסתגלו יפה לתנאי הארץ והיום הם גורמים נזק לגידולי חקלאות. בנוסף, הדררה מתחרה עם מיני ציפורים אחרות כמו הירגזי, הנקר והדוכיפת על חורי הקינון.

תוכי ירקרק נופץ בארץ, חי בלהקות. שמירה על הטבע המקומי ובעלי החיים
דררה. מקננת בחורים שונים. בקירות בנינים או בחורים טבעיים, למשל קנים של נקרים. צילום: ברוך אלרט
דררה מקננת על עץ אורן בגינה בהרצליה
תוכי נזירי מקנן בראש עץ אורן

מיינה

המיינה שהגיעה אלינו מדרום אסיה, היא ציפור שיר בצבעי חום-שחור, שמתהדרת בנגיעות אומנותיות של כתום ולבן ומצייצת בצלילים מגוונים ונעימים לאוזן.

משערים שמוצאה של המיינה בארץ הוא מהצפארי בפארק הירקון. גם המיינות הצליחו בפרויקט ה"עליה" לארץ והן נצפות יותר ויותר בסביבת האדם.

מאחורי החזות הנעימה מסתתרת ציפור חכמה ואגרסיבית, שהתרבותה באה לפעמים על חשבון מינים מקומיים, חלשים יותר.

המיינה היא ציפור אוכלת-כל. המזון שלה מגוון מאוד, כולל פירות, ביצים, חרקים, גוזלי ציפורים אחרות ואף גורי מכרסמים.

בדומה לתוכים, המיינה מסוגלת לחקות את הצלילים שבסביבתה כולל דיבור אנושי.

מיינה הורה מאכילה את הגוזל שלה במבה, צילום ציפורים
הורה מיינה מאכיל את הגוזל המגודל שלו בבמבה, אחרי שזכה בה בתחרות מול היונה

אז איך נוכל להגן על הציפורים המקומיות?

מחקר נעשה בימים אלו בפארק הרצליה וברחבי העיר כדי לבדוק האם כאשר לדרורים ולירגזים יהיה מקום קינון מוגן, זה יסייע לאוכלוסיות שלהם?

יוזמת הפרויקט, הצפרית שלומית ליפשיץ מספרת:

"יש ירידה חדה באוכלוסיות הדרורים וכנראה גם של הירגזים ואנחנו משערים שזה בגלל התחרות עם המיינות והדררות שלוקחות להם את מקומות הקינון.

אנחנו חושבים שברגע שנספק להם מקומות קינון ,האוכלוסיה שלהם תתחזק. לכן תכננו תיבות קינון כאלו שגודל החור הוא כזה שדרורים וירגזים יכולים להיכנס, מיינות ודררות, לא.

דרורים וירגזים הם חלק מעופות של החצר והגינה הישראלית. יש להם חשיבות גם במארג המזון.
למשל ירגזים נחשבים ממש "מדבירים ביולוגיים", בחצרות הם אוכלים את הזחלים שאוכלים את העלים וחוסכים שימוש בחומרי הדברה נגד זחלים או כנימות.

גם הדרורים הם חלק ממארג המזון שנבנה במשך שנים וחשוב לנו לשמור עליו, ובנוסף יש את ההנאה ממגוון גדול של ציפורים שאפשר לראות סביבנו.

דבר נוסף שאנחנו עושים זה להשוות בין מה שיקרה בבית הגידול של פארק הרצליה שיש בו הרבה מאוד מיינות ודררות לבין מה שיקרה בחצרות פרטיות שיש בהן הרכב ציפורים שונה."

ירגזי – צילום יהודה כץ
תיבת קינון בפארק הרצליה

דרורים וירגזים גם אצלכם בחצר

למי שרוצים לעשות "פרויקט" משלכם, צירפנו תרשים לתיבת קינון שאפשר לבנות יחסית בקלות ולהציב בחצר או בגינה.

את התיבה רצוי לתלות בגובה החל מ- 2.5 מטר, הגובה המועדף על הציפורים הוא סביב 3-4 מטר. אפשר לתלות על עץ, פרגולה או על קיר, זה לא משנה, רק חשוב שיהיה צל רוב שעות היום במזג האויר שמתחמם לקראת עונת הגוזלים.

רצוי למקם את התיבה בקרבת שׂיח או עץ, שממנו יכול הדייר לצפות על הסביבה לפני שהוא נכנס אל התיבה כדי לוודא שאין סכנה, וכן כמקום מפלט כאשר מתגלית סכנה ביציאתו מן התיבה.

כנראה שתרצו שהתיבה תהיה מול חלון או נקודת תצפית כדי שתוכלו לעקוב אחר מה שקורה בה. יחד עם זאת אסור להפריע ולהתקרב כי אז הציפורים לא ירגישו בטוחות ולא יקננו או אפילו ינטשו.

תיבת קינון עבור דרור או ירגזי, אפשר לבנות לבד בבית, ולהנות מציוץ ציפורים בחצר
למי שרוצה לבנות לבד: תיבת קינון לירגזי ולדרור שיצר יוסי הנגר של ביה"ס ארז מפתן בהרצליה עפ"י הנחיות של ד"ר מוטי צ'רטר

ניתן לרכוש תיבת קינון מוכנה, שמתאימות לירגזי ולדרור

להזמנה, פנו במייל: nagaroterez@gmail.com
מחיר תיבה מורכבת – 55 ש"ח. מחיר תיבה להרכבה – 45 ש"ח.
איסוף בתיאום מראש מבית הספר מפתן ארז הרצליה ברחוב הנדיב 74.

דרור בונה קן בתוך חורים של בנינים, מקומות מסתור ועצים
דרור מקנן בתוך חור בקיר של בנין

מי אחראי על המחקר והביצוע של פרויקט תיבות הקינון?
המחקר נעשה בשיתוף עם ד"ר מוטי צ'ארטר ממכון שמיר, עירית הרצליה, היחידה לאיכות הסביבה, הנהלת פארק הרצליה, ומתנדבים מהעיר הרצליה.

מתי נראה תוצאות ונדע האם התיבות באמת עזרו?
אחרי שתי עונות קינון אנחנו מצפים להסיק מסקנות, ומקווים לראות התאוששות באוכלוסיות הציפורים הקטנות, הדרורים והירגזים.

מתי הדרורים והרגזים מקננים?
הדרורים מקננים ממרץ עד אוגוסט, הירגזי מפברואר עד סוף מאי.

* רוצים להכיר את בעלי החיים בעיר – כנסו לקישור

 

שומרים על קשר!
קבלו עדכון על כתבות חדשות