מה עובר על ציפורי העיר?
מיני ציפורים עירוניות שאנחנו רגילים לפגוש בכל ישוב ומלוות אותנו בכל מקום כמו דרור הבית, הדוכיפת, הירגזי, הבולבול ואחרים, שבעבר שגשגו ברחבי הארץ, נמצאים בשנים האחרונות במגמת ירידה.
מומחי הציפורים מזהים שני גורמים עיקריים שפוגעים במגוון ציפורי העיר:
ציפורים פולשות שמצמצמות את מגוון המינים והיחס ביניהם, וגיזום עצים שמסכן את הדור הבא גם של הציפורים וגם של עטלפים יושבי העצים.
– לתוצאות ומסקנות מעונת הקינון הראשונה של המחקר
– כללים לגיזום נכון שישמור על גוזלים וגורים.
מצילים את הדרורים והרגזים
המינים פולשים שרואים יותר ויותר כמעט בכל מקום בארץ אלו בעיקר הדררה והמיינה. פרויקט מיוחד להצלת הדרורים והירגזים.
דררה מצויה
כולנו מכירים את הדררה המצויה – תוכי ירקרק בעל זנב ארוך ומדורג, על צווארו של הזכר פס שחרחר ועל ערפו פס ורוד. תוכי דררה חי בלהקות ונפוץ בכל הארץ.
מזונם של הדררות מן הצומח: זרעים, פירות ונקטר. חייהם ארוכים, מעל 30 שנה בטבע.
הדררות הובאו לארץ כדי לשמש ציפורי מחמד, אך חלקם, שהצליחו לברוח מהכלובים הסתגלו יפה לתנאי הארץ והיום הם גורמים נזק לגידולי חקלאות. בנוסף, הדררה מתחרה עם מיני ציפורים אחרות כמו הירגזי, הנקר והדוכיפת על חורי הקינון.
טיפ: כיצד נוכל להביא ציפורים לחצר?
קערת מים בקיץ, שתילת צמחים ופרחים עתירי צוף מביאים חרקים ודבורים, ובעקבותיהם – גם הציפורים.
מיינה
המיינה שהגיעה אלינו מדרום אסיה, היא ציפור שיר בצבעי חום-שחור, שמתהדרת בנגיעות אומנותיות של כתום ולבן ומצייצת בצלילים מגוונים ונעימים לאוזן.
משערים שמוצאה של המיינה בארץ הוא מהצפארי בפארק הירקון. גם המיינות הצליחו בפרויקט ה"עליה" לארץ והן נצפות יותר ויותר בכל טיול קרוב לבית ובסביבת האדם.
מאחורי החזות הנעימה מסתתרת ציפור חכמה ואגרסיבית, שהתרבותה באה לפעמים על חשבון מינים מקומיים, חלשים יותר.
המיינה היא ציפור אוכלת-כל. המזון שלה מגוון מאוד, כולל פירות, ביצים, חרקים, גוזלי ציפורים אחרות ואף גורי מכרסמים.
בדומה לתוכים, המיינה מסוגלת לחקות את הצלילים שבסביבתה כולל דיבור אנושי.
מין פולש הוא מין של בעל חיים שהופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום המחיה הטבעי שלו, והצליח לשרוד ואפילו לשגשג בו. קישור לעוד מיני ציפורים נפוצות בערים ובישובים.
אז איך נוכל להגן על הציפורים המקומיות?
מחקר שהחל בשנת 2021 בפארק הרצליה וברחבי העיר במטרה לבדוק האם כאשר לדרורים ולירגזים יהיה מקום קינון מוגן, האם זה יסייע לאוכלוסיות שלהם?
יוזמת הפרויקט, הצפרית שלומית ליפשיץ מספרת:
"יש ירידה חדה באוכלוסיות הדרורים וכנראה גם של הירגזים ואנחנו משערים שזה בגלל התחרות עם המיינות והדררות שלוקחות להם את מקומות הקינון.
אנחנו חושבים שברגע שנספק להם מקומות קינון ,האוכלוסיה שלהם תתחזק. לכן תכננו תיבות קינון כאלו שגודל החור הוא כזה שדרורים וירגזים יכולים להיכנס, מיינות ודררות, לא.
דרורים וירגזים הם חלק מעופות של החצר והגינה הישראלית. יש להם חשיבות גם במארג המזון.
למשל ירגזים נחשבים ממש "מדבירים ביולוגיים", בחצרות הם אוכלים את הזחלים שאוכלים את העלים וחוסכים שימוש בחומרי הדברה נגד זחלים או כנימות.
גם הדרורים הם חלק ממארג המזון שנבנה במשך שנים וחשוב לנו לשמור עליו, ובנוסף יש את ההנאה ממגוון גדול של ציפורים שאפשר לראות סביבנו.
דבר נוסף שאנחנו עושים זה להשוות בין מה שיקרה בבית הגידול של פארק הרצליה שיש בו הרבה מאוד מיינות ודררות לבין מה שיקרה בחצרות פרטיות שיש בהן הרכב ציפורים שונה."
דרורים וירגזים גם אצלכם בחצר
למי שרוצים לעשות "פרויקט" משלכם, צירפנו תרשים לתיבת קינון שאפשר לבנות יחסית בקלות ולהציב בחצר או בגינה.
את התיבה רצוי לתלות בגובה החל מ- 2.5 מטר, הגובה המועדף על הציפורים הוא סביב 3-4 מטר. אפשר לתלות על עץ, פרגולה או על קיר, זה לא משנה, רק חשוב שיהיה צל רוב שעות היום במזג האויר שמתחמם לקראת עונת הגוזלים.
רצוי למקם את התיבה בקרבת שׂיח או עץ, שממנו יכול הדייר לצפות על הסביבה לפני שהוא נכנס אל התיבה כדי לוודא שאין סכנה, וכן כמקום מפלט כאשר מתגלית סכנה ביציאתו מן התיבה.
כנראה שתרצו שהתיבה תהיה מול חלון או נקודת תצפית כדי שתוכלו לעקוב אחר מה שקורה בה. יחד עם זאת אסור להפריע ולהתקרב כי אז הציפורים לא ירגישו בטוחות ולא יקננו או אפילו ינטשו.
ניתן לרכוש תיבת קינון מוכנה, שמתאימות לירגזי ולדרור
את התיבות בונים בבית ספר מיפתן בהרצליה. להזמנה, פנו במייל ישירות לבה"ס: nagaroterez@gmail.com
מי אחראי על המחקר והביצוע של פרויקט תיבות הקינון?
המחקר נעשה בשיתוף עם ד"ר מוטי צ'ארטר ממכון שמיר, עירית הרצליה, היחידה לאיכות הסביבה, הנהלת פארק הרצליה, ומתנדבים מהעיר הרצליה.
מתי נראה תוצאות ונדע האם התיבות באמת עזרו?
אחרי שתי עונות קינון אנחנו מצפים להסיק מסקנות, ומקווים לראות התאוששות באוכלוסיות הציפורים הקטנות, הדרורים והירגזים.
* רוצים להכיר את בעלי החיים בעיר – כנסו לקישור
גיזום עצים לשמירה על הגוזלים
בין פברואר ליולי רוב מיני ציפורי ישראל מקננות ומגדלות את הגוזלים עד שהם יוכלו לעוף בביטחון. כמובן שאם עושים סקר אקולוגי ע"י צפר מומחה אפשר לצמצם את משך הקינון הצפוי בהתאם למינים הנמצאים בשטח.
הזמן הקריטי הוא בין מרץ ליולי
גם אם תחלצו את הגוזלים שנפלו מהעץ שנגזם או נכרת ותביאו אותם לאחד מבתי החולים לחיות בר, חלק גדול מהם לא ישרוד.
ניתן לראות שאפשר לגזום את העצים בלי לסכן את הגוזלים (וגם לכרות במידת הצורך, כמובן לאחר קבלת האישורים הנדרשים) רק בין החודשים אוגוסט ועד ינואר.
מצאתם גוזל על הקרקע?
לא בטוח שהוא נפל או ננטש. יכול להיות שהוא בדיוק מנסה ללמוד לעוף, וזו רק נחיתת ביניים.
השגיחו עליו ורק אם הוא נראה במצוקה, קחו אותו לאחד מבתי החולים לחיות בר בהם יש גוזליה טיפולית.
עטלפי חרקים חיים על עצים וטורפים יתושים
גם עטלפים אוכלי החרקים חיים בתוך העצים.
גודלם של עטלפים אלו רק מס' סנטימטרים בודדים אבל הם אלופים בתפיסת יתושים, ברחשים ויצורים לא נעימים אחרים!
כל העטלפים הם בעלי חיים מוגנים. גורי עטלפי החרקים נולדים בחודשי האביב ובלילות כשהבוגרים יוצאים לצוד, הם נשארים על העצים (לפעמים בתוך סדקים של קליפת העץ).
אז אם יש חשד שיש עטלפים על העץ וצריך לכרות אותו בכל זאת, חכו לתקופה שבה אין גורים, וכי טוב לחכות כחצי שעה לתוך שעות החשיכה כשהעטלפים ייצאו לארוחת הבוקר שלהם.
למידע מרתק על חשיבות העצים והצטרפות לקהילת שומרי היער העירוני.
מסקנות העונה הראשונה של מחקר תיבות קינון
במסגרת המחקר הותקנו 50 תיבות קינון בפארק הרצליה ו- 50 תיבות בחצרו פרטיות ברחבי העיר.
ככלל ראינו שהדרורים לא ממהרים לאמץ את הבתים שהוצאו להם והם מעדיפים מקומות מוכרים.
בחצרות הפרטיות נמצאו 8 תיבות עם קינוני ירגזי . בפארק – היו 8 תיבות עם קינוני ירגזי, ובנוסף 11 תיבות עם קינוני דרור ולפחות 20 תיבות בהן היו ניסיונות קינון של מיינה שבאו לביטוי בזריקת חומרי קינון כגון עלים, פרחים, נוצות חתיכות ניילון וכדומה לתוך התיבה.
שתי מסקנות הוסקו משנת המחקר הראשונה:
המשך מחקר תיבות קינון בפארק
מכאן נובעת השערת המשך המחקר שלדרורים יש העדפה לתיבות בהן כבר נמצא קן.
