מהי פנינה? האם היא אבן יקרה, חיה או שניהם
איך מייצרים פנינים בימינו, סוגים, שימושים, היסטוריה ואגדות ...
חופי המפרץ הפרסי היו ידועים כאחד המקורות הראשיים בעולם של פנינים מזה אלפי שנים.
התחלתי להכיר את עולם הפנינים המרתק בסיור בחוות הפנינים בנסיכות ראס אל ח'ימה (Ras al Khaimah) שבאיחוד האמירויות.
ההמשך היה בדובאי ובמקומות נוספים שעוסקים בתחום הנדיר המחבר בין עולם החי לעולם אבני החן.
משפחת סוואידי מנסיכות ראס אל ח'ימה עוסקת בשליית פנינים כבר מזה דורות רבים.
חוות הפנינים שינתה את פניה בתחילת המאה, ופתחה את שעריה לתיירים ומבקרים שיכולים ללמוד חלק מסודות העסק המסורתי.
חוות הפנינים Suwaidi Pearls היא למעשה רפסודה גדולה ומעגן סירות, היא נמצאת מצפון לעיר ראס אל ח'ימה ומגיעים אליה בהפלגה קצרה.
רקע היסטורי של עולם הפנינים
התיעוד הקדום ביותר להתלהבות בני האדם מהפנינים הינו בן כ-8000 שנים.
בעבר הרחוק לא הבינו איך נוצרת הפנינה וההשערות היו רבות, ביניהן: אור הירח פוגע בצדפה שיוצאה לשוט על פני הים בלילה, או טיפת גשם שנופלות לתוך הצדפה הם המקור שממנו נוצרת הפנינה.
מאז ימי קדם עיקר הפנינים (כ- 80%) בעולם הגיעו מהמפרץ הפרסי. משם הן יוצאו להודו, למזרח הרחוק, סרי לנקה ובהמשך גם לאירופה. במשך מאות ואלפי שנים, הפנינים היו אחד המשאבים היקרים בעולם וכמות הפנינים בכתר או בכספת שימשה להגדרת עושר ומעמד בקרב האצולה והמלכים.
היותן של דובאי ואבו דאבי בסיסים לסחר הפנינים הוא שהפך אותן למעצמות אזוריות הרבה לפני הבנת החשיבות של שדות הנפט שהתגלו בהן רק במאה ה- 20.
שליית פנינים מסורתית
איסוף הפנינים התבצע מתוך סירות ייעודיות. סירה שעליה סה"כ כ-20 אנשי צוות שמתוכם רק 2-3 צוללנים מומחים הייתה יוצאת לים לעונת עבודה שנמשכה כארבעה חודשים, ממאי ועד אוגוסט.
שאר הצוות כלל שייטים, טבחים, מטפלים בציוד, וכו'.
לכל צוללן היה עוזר אישי שהיה אחראי על משיכתו מהמים בתום הצלילה.
איך תשמרו נכון על תכשיטי פנינים
הפנינים רגישות למגע! זיעה, קרם גוף, כל נוזל חומצי, אפילו בושם עלולים לפגוע בהן באופן בלתי הפיך.
כדי לשמור על איכות התכשיט שלכם – לאחר כל שימוש או מגע, יש לנקות כל פנינה במים נקיים (בלי סבון או כל חומר נוסף) ולנגב בבד כותנה עדין.
ציוד הצלילה המסורתי כלל אבן, סל קש, חבל, אטם לאף משריון צב. הצוללן היה שוקע לעומק בעזרת האבן, אוסף לתוך הסל כמה שיותר צדפות וכשנגמר לו האוויר מסמן לעוזר למשוך אותו במהירות אל פני המים. כל צלילה נמשכה 2-5 דקות בעומק של 30-50 מטר.
בממוצע, מכל 100 צדפות שנשלפו מהמים העמוקים ניתן היה להפיק פנינה איכותית אחת.
ועוד לא לא הזכרנו את הפיראטים שרק חיכו לספינות הפנינים שחוזרות אחרי עונה שלמה עמוסות בשלל …
עבודת הצוללנים הייתה מסוכנת מאוד ומזיקה לבריאות בטווח הארוך.
במשך ארבעה חודשים בשנה לפחות, הצוללן היה יורד מידי יום בין 50 ל-200 צלילות עומק שבמשך הזמן פגעו בגוף (התופעה נקראת בארוטראומה – נזק פיזי לרקמות הגוף כתוצאה מהפרשי לחצים).
בנוסף היו במים כרישים, אלמוגים צורבים, דגים ארסיים.. אלו היו רק חלק מהסכנות. אטם אף שמשתחרר בעומק עלול לגרום למות הצולל, מגע ממושך במים מלוחים גרם נזק מצטבר לראיה, עד כדי עיוורון.
עקב כל הסיבות הצוללנים סיימו את הקריירה בגיל צעיר יחסית.
תחילת עידן הפנינים המתורבתות
בסביבות שנת 1940 היפנים גילו דרכים לגדל פנינים בדרכים מלאכותיות. במקביל עם העליה בזיהום הים, הרס בתי גידול והוצאת יתר של צדפות כמעט כל הפנינים שמגיעות לשוק בימינו הן מגידול תרבותי.
גם חוות סוואדי עברה לייצור פנינים מתורבתות בשנת 2005.
אז איך נוצרת הפנינה ומה ההבדל בין פנינה טבעית לפנינה מלאכותית (מתורבתת)?
באופן טבעי הצדפה נשמרת סגורה באופן הרמטי כמעט כל הזמן. הפנינה היא התגובה של הצדפה לגוף זר שחדר אליה.
באופן טבעי הגוף הזר יכול להיות טפיל, פגיעה פיזית, חלקיקי חול, סרטנים שמנסים לפתוח את הצדפה למאכל. ואז הצדפה מתחילה לגדל שכבות הגנה סביב הגוף הזר ובתוך מספר שנים נוצרת הפנינה. השכבות שמצפות את הגוף הזר יהיו מאותו החומר והצבע שבו הצדפה מצופה מבפנים (אם הפנינה).
בחווה לגידול מלאכותי של פנינים מבצעים תהליך דומה, אבל יזום. כשצדפות מגיעות לגודל מסויים, משתילים בתוכן חלקיק של אם פנינה, הצדפה רואה בכך גוף זר ומתחילה לצפות אותו בשכבות פנינה. בתוך כשנתיים – שלוש, נקבל פנינה יפה.
בניגוד לפנינים הטבעיות, בפנינים המתורבתות אפשר לדעת מראש מה יהיה סוג וצבע הפנינה שיתקבל והפנינים יהיו יותר עגולות ומסודרות.
כמו כן כמעט בכל צדפה "מודבקת" תתפתח פנינה.
יותר טוב לסביבה
גורם חשוב מאוד הוא שהגידול המתורבת כמעט ולא פוגע בסביבה הימית בניגוד לתהליך איסוף הפנינים מהטבע שגורם להרס רב של הסביבה הימית.
על פי מה נקבע ערך (מחיר) הפנינה?
סוגי צדפות שונים מייצרות פנינים בצבעים שונים. הערכת הערך נקבעת על פי 5 פרמטרים:
- גודל או משקל
- צבע. פנינים קיימות בחמישה גוונים: לבן, ירקרק, ורוד, קרם, שחור, כחלחל. הלבן הוא הכי נפוץ ומבוקש, והכחלחל הכי נדיר. כמובן שיש גם גווני ביניים של כל הסוגים.
- צורת הפנינה. פנינה עגולה בעלת ערך גבוה, יחד עם זאת דווקא הפנינים הטבעיות ה"לא מושלמות" מוערכות יותר.
- רמת הבוהק או הזוהר שלה
- אחידות פני השטח
משמעות הפנינים בתרבויות עתיקות
– המצרים העתיקים קברו (וחנטו) את מתיהם עם האוצרות הכי חשובים שלהם – כולל הפנינים.
– בסין – הפנינים קישטו את הכתרים של הקיסרים, ואת הפסלים הקדושים של בודהה.
– ביוון העתיקה – הפנינים היו סמל לאהבה ונישואין.
– בישראל הקדומה – האמינו שהפנינים הגיעו מגן העדן שם אלוהים שם אותם לקישוט.
במוזיאון "מפגש התרבויות" בדובאי (Crossroads of Civilizations Museum, Dubai) ישנו אגף שלם שמוקדש לתרבות הפנינים
עובדות מעניינות על פנינים
– פנינים הן אבני החן היחידות שנוצרות ע"י יצורים חיים
– פנינים הן אבני החן היחידות שגדלות עם הזמן.
– צבע הצדפה קובע את צבע (סוג וערך) הפנינה.
– פנינים נמסות בנוזלים חומציים, למשל חומץ, יין ומיץ תפוזים.
– הפנינים הטבעיות מוערכות יותר דווקא בגלל הפגמים וחוסר השלימות שלהן.
– גידול פנינה לגודל מסחרי לוקח בין שנתיים ל-5 שנים
יוצאים מהקופסא
הסיפור על קליאופטרה והפנינה
קליאופטרה, מלכת מצרים המפורסמת, הייתה ידועה לא רק ביופייה ובחוכמתה הפוליטית, אלא גם בחיבתה להצגות דרמטיות. אחד הסיפורים המפורסמים עליה מספר על התערבות נועזת עם מרקוס אנטוניוס, אחד המצביאים הגדולים של רומא. קליאופטרה טענה שהיא מסוגלת לארגן את הארוחה היקרה ביותר בהיסטוריה! אתגר שמרקוס אנטוניוס קיבל ברצון.
כדי להוכיח את טענתה, הציגה קליאופטרה כוס פשוטה מלאה בחומץ. בעוד האורחים צפו בציפייה, היא לקחה את הפנינה היקרה ביותר שברשותה. אבן שהייתה ידועה בגודלה ובטוהר שלה, והשליכה אותה לתוך הכוס.
הפנינה נמסה לאט בתוך החומץ, וקליאופטרה, עם חיוך מלא ביטחון, שתתה את כל תוכן הכוס, והפכה משקה פשוט למופע של עושר שאין לו גבול.
מרקוס אנטוניוס, המופתע והמובס, הודה שהפסיד בהימור.
המשך של קורות חייהם מרתק ביותר ומלא בתשוקה ובתהפוכות. קליאופטרה ואנטוניוס נדדו בין מצרים לרומא, נישאים בגלגלי הפוליטיקה והמלחמות. סיפורם הסתיים בטראגיות בשנת 30 לפני הספירה במהלך מלחמת האזרחים הרומאית, כאשר שניהם התאבדו במצרים, לאחר שהטביעו את שמותיהם בהיסטוריה כדמויות טרגיות אך בעלות השפעה עצומה.
קישור לכתבה על טיול בדובאי
